מלאו את הטופס על מנת שנחזור אליכם

* שדה חובה

בוטוקס: ההיסטוריה של בוטוקס, ממחלה מחרידה לפינוק בכיכר המדינה

20 בדצמבר 2011

in Botox

בוטוקס מקורו ברעלן של חיידק המכונה קלוסטרידיום בוטולינום. לפני שהבוטוקס נהיה אופנתי לטיפולים קוסמטיים, הרעלן של חיידק הקלוסטרידיום בוטולינום היה ידוע בתור מקור למחלת הבוטוליזם.

בוטולינום טוקסין:  מקורו מחיידק הקלוסטרידיום בוטולינום

בוטולינום טוקסין: עברו האפל כגורם למחלת הבוטוליזם

בוטוליזם הינה מחלה עם שעורי תמותה גבוהים, שגורמת לשיתוק של שרירי הגוף.  למזלנו, כיום מחלת הבוטוליזם היא נדירה.  יש רק כ-100 מקרים בארה"ב של בוטוליזם כל שנה.  ישנם מספר מקורות לבוטוליזם: אם דרך זיהום פצעים או מאכלים מזוהמים. קיים גם עוד סוג של בוטוליזם, שהוא בוטוליזם של תינוקות, שנגרם על ידי אכילת החיידק שמתרבה בתוך מערכת העיכול של הפעוט. מאכלים שבמיוחד נוטים לגרום לבוטוליזם הם קופסאות שימורים מקולקלים, דבש וסירופ תירס.  חשוב לציין שכיום, רוב התפרצויות המחלה הם בתינוקות.

מחלת הבוטוליזם גורמת לשיתוק שרירים פרוגרסיבי שבסופו של דבר יכול לגרום למוות עקב שיתוק של הסרעפת ושרירי הנשימה.  הסימפטומים כוללים טשטוש ראייה, כפל ראייה, קושי בדיבור וקושי בבליעה.  הסימפטומים בתינוקות עם בוטוליזם יכולים להתבטא תחילה בעצירות, קושי בהנקה והחלשות בבכי.

בוטולינום טוקסין בהיסטוריה

בעבר הרחוק, בוטוליזם היה די נפוץ.  חיידק הקלוסטרידיום בוטולינום נמצא באדמה ובמים לא מטופלים. ללא קירור, היגיינה ונהלים לגבי שימור מאכלים, החיידק היה מתרבה במאכלים נגועים ומפיץ רעלן.  הבוטולינום טוקסין,רעלן החיידק (ולא החיידק עצמו), הוא מקור המחלה. אפילו כמות מזערית של הרעלן יכולה לגרום למוות.

הרעלן מאד רגיש לחום גבוה.  לכן, כדי למנוע בוטוליזם חשוב מאד לאכול מאכלים מחוממים.  בנוסף, במידה וקופסת שימורים נראית פגומה יש להימנע מאכילתה.  עקב הנטייה לדבש וסירופ תירס להיות נגועים בחיידק הקלוסטרידיום, אין להאכיל תינוקות שגילם מתחת לשנה מאכלים אלו, אלא עדיף להניקם.

דבש: מקור מסוכם של בוטולינום טוקסין במיוחד בפעוטים

בעבר הרחוק כמובן לא ידעו מהו חיידק.  כן הייתה מודעות שמאכלים מסוימים היו נוטים לגרום לתחלואה.  במיוחד יש תיאורים בהיסטוריה של "נקניקיות דם" שהיו במיוחד ידועים כאחראיים לגרימת תחלואה.  היה אפילו שימוש שדוני בידע זה בעבר הרחוק בהודו. קיימים תיאורים של שימוש בנקניקיות אלו כרעל, כדי להיפטר מאויבים.  היו מיבשים את הנקניקיות ומכינים מהן אבקה שהיו מחדירים לאוכל של האויב.

בוטולינום טוקסין בשימוש קליני

השימוש של הבוטולינום טוקסין ברפואה החל בשנות השישים.  תחילה, מחקר קליני לגבי הרעלן התבסס על טיפול בפזילה. פזילה נגרמת על ידי חולשה של שרירים סביב העין. לכן התאוריה הייתה שהחלשת השרירים החזקים יטפל בפזילה.  בשנת 1977, אחרי שהתאוריה הוכחה בניסויים על בעלי חיים, החלו הניסויים הראשונים בבני אדם.  אכן, על ידי הזרקה ממוקדת של הבוטולינום טוקסין לתוך שרירים סביב העין, חוקרים מצאו שהיה ניתן לתקן את הפזילה.  ממצא זה היה משמעותי מפני שקודם לכן הטיפול היחידי לפזילה היה ניתוח.

בשנות השמונים בוצעו ניסויים לשימושים קליניים אחרים של בוטולינום טוקסין.  על ידי שימוש בתכונה של הרעלן  לגרום לשיתוק, בוצעו ניסויים לטיפול בבעיות רפואיות שנגרמות עקב הפעלת יתר של שרירים. כמו בטיפול בפזילה, הבוטולינום טוקסין נמצא יעיל לטיפול בהתכווצויות למיניהם, כמו התכווצויות בפנים, בעפעפיים או בצוואר. בשנת 1989 ה-FDA אכן אישר רשמית את השימוש בבוטולינום טוקסין למטרות אלו.

שימוש קוסמטי של בוטולינום טוקסין החל רק לאחר אישור לכך על ידי ה-FDA ב-2002.  האישור ניתן לצורך טיפול בקמטים בין הגבות.  כיום התוויה זו היא עדיין ההתוויה הרשמית היחידה לשימוש בבוטולינום טוקסין לטיפול קוסמטי, וכל שימוש נוסף ברעלן לטיפול אסתטי נעשה off-label. חשוב להבהיר ששימוש בתרופות בהעדר התוויה רשמית נחשב לחוקי ובסמכות הרופא המטפל.  כיום השימוש בתרופות off-label הינו נפוץ. בסמכות רופא להשתמש בתרופה לטיפול בבעיה שהיא לא נחשבת להתוויה רשמית או במינון שונה מהמינון הרשמי.

ב-2004 ה-FDA  אישר שימוש נוסף של בוטולינום טוקסין לטיפול בהזעת יתר. פרט לכך, פותחו שימושים רבים נוספים בבוטולינום טוקסין, למשל לטיפול ברעידות, התקבצויות, שלפוחית שתן רגיזה, וכאבי ראש.

פיתוח של תכשירים מסחריים של בוטולינום טוקסין

התרופה המסחרית הראשונה שאושרה לשימוש קליני נקרתה "אוקולינום".  בשנת 1991 הרישיון ליצור התרופה עברה לחברת אלרגן וזמן מה לאחר מכן השם של המוצר שונה ל-"בוטוקס", המותג המוכר כיום.

באותו זמן באירופה, חברה אחרת פיתחה יכולת ליצר בוטולינום טוקסין לשימוש קליני.  תחילה, הרעלן יוצר במעבדה של משרד הביטחון באנגליה, שנקראה "המעבדה למדע וטכנולוגיה". ב-1991 המוצר עבר רישוי תחת השם "דיספורט".  המעבדה עברה מספר שינויי שמות, אבל לבסוף נרכשה על ידי חברה צרפתית בשם "איפסן" שעדיין מייצרת את התרופה כיום.

כיום, גם בוטוקס וגם דיספורט מאושרים לשימוש בישראל על ידי משרד הבריאות.

בוטולינום טוקסין: תכשירים המסחריים הם בוטוקס, דיספורט וקסיאומין

בשנים האחרונות חברת מרץ הגרמנית התחילה גם היא ליצר בוטולינום טוקסין לשימוש קליני.  המוצר של מרץ נקרא בשם "קסיאומין" (xeomin), שמקורו גם בבוטולינום טוקסין A.  בניגוד למוצרים האחרים,  קסיאומין מזוקק יותר וכן אינו רגיש לחום.  בזמן שבוטוקס ודיספורט מצריכים קירור, ניתן לאחסן את המוצר של מרץ בטמפרטורת החדר.

מלאו את הטופס על מנת שנחזור אליכם

* שדה חובה

Previous post:

Next post: